את המצלמה הראשונה שלי (ניקון כמובן) קיבלתי בעליה לתורה בגיל 13 מאבא שלי, מרקו אונר, שגם הוא היה צלם שנים רבות. מאז יש לי סימביוזה מושלמת עם צילום, תופס רגעים מרגשים ועמוקים. לאורך שנות עבודתי המצלמה הלכה איתי לכל מקום, אפילו התגייסנו יחדיו ונהייתי לצלם צבאי של דובר צה"ל.